תוך כדי היום (יום חמישי, מהפוסט הקודם) אני מחפש מקום שאוכל להרגע בו ולהעביר את השבת בהר הנגב. יצרתי קשר עם מכרית מהעבר ושאלתי אם היא יודעת על מישהו שישמח
לרגע היה נדמה שסוף היום המתיש הזה ממשמש ובא. אך מסתבר שיש קינוח. ניסיתי להרגיע את צ'ולה. התיק שלי לא עבר בנקיק לכן הורדתי אותו בכניסה ואת צ'ולה העלתי למדרגה
שלישי 23/12 . יצאנו לדרך. צילמתי הרבה יותר כי הידיים שלי היו פנויות ולא עסוקות בנהיגה, וגם העיניים. הגוף עובד ומוציא עשן, הראש לרוב עובד גם כן: אם בשיחות עם
יום ראשון, 23/12. יום של לוגיסטיקה והתארגנויות. קניות, הטמנות להמשך השבוע. זה כיף להטמין לעצמך, לטייל בקלאס. הטמנתי קרשים למדורה כיד המלך, אוכל ומים כמובן, אוכל לצ'ולה ו.. בירה. לסיים
יובל רצתה זריחה. מתקופתי בפארן זכרתי מוצב נטוש המשקיף לירדן ממש קרוב למושב. קמנו מוקדם, ארזנו ויצאנו למוצב הנטוש. השמש איחרה לבוא. עננות כבדה מעל הרי אדום. כזו שלא הופכת
כיוון שרצינו לחזור לערבה, התחלנו להדרים בתקווה להגיע לאיזור טללים- שדה בוקר. מראש שמתי לעצמי יעד לרדת באחת הדרכים העתיקות מהר הנגב לערבה וזו הייתה הזדמנות נהדרת. עצרנו בלהבים כי
יורם חמו, מנהל מרכז ההדרכה של הרט"ג באילת. איש ידיעת הארץ שמתגורר בערבה. קיבל את פני בשמחה. שיחה קולחת על היחסים שבין אדם וטבע בנגב. לפניכם תמצית הראיון. מזמין אתכם
ביום ראשון 16/12 יצאנו מהשטח אחרי סוף שבוע נפלא ורגוע. התיישבתי במרכז המבקרים של יטבתה וביקשתי לשבת עם לפטופ ולהתעסק בענייני, אנשי הקיבוץ פתחו את הדלת לרווחה. הזמנתי כוס קפה
14/12 יום שישי. אחרי לילה בצופר ירדנו לערבה הדרומית. הגענו לסיור אקולוגי בקיבוץ לוטן. מעניין מאד. מסתבר שהם מהמובילים בעולם בבניה אקולוגית. לפי איך שאני מבין את העולם, לאדם המערבי
11/12 יום שלישי. הקדמנו את השמש. יצאנו עם זריחה לשדות. הוא לקח אותי למובלעת החקלאות של צופר בירדן. שזה גם סיפור מעניין במיוחד מהסיבה שייתכן ואחרי המסע שלי לא תהיה
כדי להישאר מעודכנים בכל האירועים החמים הרשמו כאן!