025. להיות בן משפחת ריאר

הדרכים הפגישו ביניינו וגורלות נקשרו. משפחה נעימה וצנועה בקיבוץ טירת צבי. אחרי סוף שבוע אצלם יחד עם עדי בת זוגתי, הם נעשו לאחד העוגנים הפיזיים והמנטאליים שלי בצפון.

אבא יפתח, אמא נירה וכל ששת ילדיהם, אושרי הבכורה (19), אחריה רוני (17), נתנאל (15), אבי'ה (12), זוהר (9) ובניה-נתן (3).

המפגש הראשון היה עם יפתח, אב המשפחה שאיפשר לי לשים ציוד אצלו במחסן בעת שהרכב במוסך. לא יצאתי משם לפני שהוא צייד אותי בכלים להמשך הדרך.

יפתח במחסן התמרים של טירת צבי

מפגש שני, סעודת שבת. הגענו מגונדרים ונכנסנו לסלון שכולו המולת אדם. שישה ילדים ומשפחה נוספת כבר ישבו בסלון פטפטו ושיחקו. התקבלנו בחום ובנוחות, נשאלתי המון שאלות אודות המסע המופלא בארץ ולא חסכתי בסיפורים וחוויות. לא מנענו מעצמינו לשאול על חיים בקיבוץ דתי בסוף העולם ועוד. בניה, בן ה-3 התאהב בעדי וטיפס עליה כל הערב. נפרדנו לקראת חצות בעת שהתחיל להתקרר במרפסת הסגורה, כשהעצים בקמין נאכלו כולם והחלל נעשה קר (בשבת לא מתחזקים את האש).

מלא חיות. מימין לשמאל רוני, אבי'ה, זוהר

מפגש שלישי, חודש אחרי. חזרתי למשפחת ריאר מהגליל המערבי כדי להשאיר את הכלבה למשמרת ושוב התקבלתי בברכה. עבור בן השלוש נוכחותי לא הספיקה, הוא רצה את עדי אבל הפעם הגעתי לבד.

בת המצווה של אבי'ה הייתה קפיצת ראש למים העמוקים של משפחת ריאר. אירוע משפחתי, צנוע ונעים. חבר מהשכבה בקיבוץ "תיקלט" ורוב הנוכחים היו צעירים ממני לפחות בעשור. כשנגמר הארוע התיישבנו על יד הקמין ושקענו לשיחה, נתנאל ואני. מפגש רביעי..

בניה-נתן והטנדר בזמן איכות

מפגש רביעי, נתנאל. בן 15, הוא כבר הבין שבשביל לחיות חיים טובים, צריך להתחיל להתנסות באלקטרוניקה ומחשבים. בחיי, לא ראיתי מעודי בחור כל-כך נחוש ומחושב בגיל כה צעיר. בלי שמץ של ביקורתיות (משני הצדדים) צללנו לשיח על שנות הנעורים, תשוקות ואורח חיים. הוא קרא לזה 'סטנדרטים' ואני סברתי שאין סקאלה אחת של איכות חיים, שכן כל אחד בוחר לעצמו את אורח חייו בהתאם לפרמטרים אישיים. סברתי שמוטב שכל אחד יבחר לעצמו את 'אורח החיים' שנכון עבורו, שכן אורח חיים הוא קנה מידה אישי. הוא הסכים. אבא שלו, שנמעך על הכורסא, אמר לי למחרת שהוא מעריך אותו על הנחישות והרצינות.

אושרי הבכורה זימנה לי את המפגש החמישי. אמנם היא בת 19, אבל גרה עם המשפחה כי היא עושה שירות לאומי כאן, בקיבוץ טירת צבי. המיוחד בעיני הוא שהיא נוכחת עם הלב והמחשבה. רואה את ההורים, בוחרת ברגישות את מקומה, בקרב חברת הילדים או המבוגרים. בנעם הליכותיה היא חיה עם המתח הזה בשלום. ניסיתי לשאול ולהבין יותר, אבל ככל ששאלתי עוד פשוט הבנתי כמה הסיטואציה טבעית עבורה. אני מסתכל עליה ומתמלא התפעלות.

אחים טובים. מימין לשמאל: אבי'ה, זוהר ואושרי

יצאתי סקרן מבית משפחת ריאר. למדתי על משפחתיות, שמחה וצניעות. אלה נשמעים כמו דברים מובנים מאליהם מחד גיסא, אבל מאידך מרגשים בכל פעם שנגלים לעיני.

כל טוב.

זוהר. "הוא יהיה מח"ט גולני" יפתח

אמא נירה והחבורה. הרי הגלעד (ירדן) ברקע.