018. שיחת חולין על אושר

018. שיחת חולין על אושר

בחירות. ככל שהימים עוברים מוזרקים יותר רעלים לרשת. ברדיו הפרשנים מנסים לעמוד בקצב. מעל כולם מרחפת עננה שחורה. ׳מה יקרה אם׳?
חברי המחנה האחד חוששים לסיום כהונתו, חברי המחנה השני מייחלים לנפילתו. חברי המחנה השלישי רואים שחורות בכל מקרה שלא יקרה.

אני דווקא מוצא דבר חיובי בתוך החששות והעננות השחורות, כיוון שזה מעיד על אכפתיות..

ים המלח. רישומים באהבת הארץ
חששות ועננות שחורות מעידים על איכפתיות. למשל…

ובכל זאת…

אני: הייתי רוצה לחיות על גבעה בשום מקום. לגדל את הילדים שלי בשקט, בלי אנשים ובלי מחוייבות לאף אחד

הוא: מאיפה נובעת מחשבה כזאת, תסביר

אני: עושה רושם שככל שאכפת לך יותר ממה שקורה מסביבך, ככה אתה טרוד יותר. ככל שתרגיש מחוייב יותר לקהילה ולחברה- ככה תתרחק מהאושר. אנשים עושים את העולם הזה כזה עצוב… שחיתות, הון, שסעים, גזענות. תן לי לחיות בשום מקום בלי מחוייבות לאנשים שלא מסכימים איתי, בלי מחוייבות לבירוקרטיה מיותרת. כמה שיותר רחוק מההתרחשות ככה יותר מאושר.

סנט ג'ורג'. רישומים באהבת הארץ.
או על גבעה או על מצוק. מנזר סנט ג'ורג'. אנרגיה סולארית ומים חיים (פרת). רחוק מהעיר. כך החליטו לחיות כדי לממש ולהתממש.

הוא: אתה בטוח? פחות אנשים פחות עניין. ישעמם אותך מתישהו..

אני: אני… טוב עם הלבד שלי. יודע להעסיק את עצמי נהדר

הוא: ומה יהיה אז? הגעת לשום-מקום, הקמת בית. איך מתקדמים? מה האתגרים הבאים? והאם אתה חושב שתהיה מאושר עם האתגרים האלו?

אני: אני לא בטוח…

הוא: "אז מה ההבדל?" התפרצתי: "יש הבדל. הבדל של בין חברתי ללא חברתי. על יתרונותיהם וחסרונותיהם."

הוא: אז אולי בכלל צריך איזון בין חברתי ללא חברתי? הרי אתגרים תמיד יהיו, הראש לעולם יהיה טרוד. לפחות שלא נשתגע.. מעצמנו או מאנשים אחרים..

רישומים באהבת הארץ. קיפרוס
נפגשנו במבצר קיפרוס, שלושה פלסטינים מיריחו ואני. לא יכלתי שלא לשאול מה דעתם על מה ש"בין היהודים לפלסטינים". היה לי קשה לא להיות ישיר. התשובה שקיבלתי: כולנו אנשים, פוליטיקה זו מלחמה של אנשים אחרים… נקודה למחשבה.

אני: איזונים איזונים איזונים. תגיד גם שאין אמת אחת ואולי נצטט איתך לספר משפטים סיניים עתיקים

–שתיקה–

אני: אז איך אגיע לאיזון הזה?

–שתיקה–

הוא: זה מאד אישי. תחליט אם יעשה לך טוב להתפקד למפלגה, לרוץ ברשימה מסויימת או להסתפק ולהצביע. תחליט איזה נושא להעלות בשיחות סלון, מתי להביע דעה- וכמה להוט תהיה. תחליט כמה אתה מציית, כמה אתה משתף, כמה אתה משתתף וכמה אתה שומר לעצמך. תחליט איזה תחנת רדיו לפתוח, איזה אפליקצית חדשות לשים בטלפון, אם בכלל, ואולי להשתיק את ההתראות- זה טיפ טוב בדרך לאיזון.
אני במהלך אינתיפאדת הסכינים פשוט מחקתי את כל אפליקציות החדשותיות ואת כל הרשתות החברתיות. לא יכלתי לשאת את זה יותר. לא ראיתי סיבה להיות מעודכן בכזו אינטנסיביות, להזכר כל רגע כמה העולם הזה דופק. הייתי חייל אז.

שתקנו, חייכנו, והתחלנו לדבר על לאן פני מועדות.
הפרק הבא, מדבר יהודה.

מצד זוהר. רישומים באהבת הארץ
ראש זוהר. על דרך רומית מים המלח לעזה. ברוכים הבאים למדבר יהודה.
תודה רבה שקראתם אין עליכם!
אשמח לשמוע את דעתכם דרך תגובה בסוף הפוסט. אם בא לכם לפרגן אתם/ן מוזמנים לעשות לייק וגם לשתף אותו בפלטפורמות השונות. אם נפתח לכם התיאבון לעוד תוכן איכותי תרדו עד לסוף הפוסט ושם מחכה לכם עוד חומר איכותי ומקורי במיוחד בשבילכם😎
נתראה בדרכים,רואי שגב

תגובה אחת

  1. נולדת לתת ולתקן בעולם. התברכת בכשרונות וכישורים. אתה לא יכול להשתבלל עם כל הטוב הזה על איזה פיסטין ולתת לאחרים לנהל לך את החיים. תמצא את נקודת האיזון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים פופולרים

מה היא ספונטניות עבורך?

כל פעם שאני מסתכל על המילים האלו אני מתמלא בגעגועים לטיול הגדול שלי. הייתה לי חצי שנה שפשוט עשיתי מה שבא לי,

מים במדבר זה דבר מורכב

כמעט נתקענו בלי מים באמצע המדבר סתם, לא כזה דרמתי, אבל יש כאן סיפור עם מוסר השכל חשוב וכמה מחשבות על הובלת