פוסט בהמשכים: רבים ההמקומות ורבים הסיפורים על רכבת ותחנות הרכבת הלא מאויישות בארץ. נתחיל היום, בהמשך אבקר בתחנות נוספות של הרכבת המסתורית והעוצמתית, אעשה את הקישור ואשוב לכתוב לכם על הנושא הזה.
אתמול ירדתי דרומה להפגש ולחלוב מידע מאנשים טובים ודרומיים, על הר הנגב, הערבה והנגב המערבי. יצאתי מוקדם מאד כדי להספיק את היום, השמש חייכה אלי בכביש 6, הגשמים עשו טוב לאדמה.. גם במדבר.
קינחתי את היום כאן, בתחנת הרכבת העות'מנית בבאר שבע. כשנעמדים כאן, אפשר רק לנסות להבין ולהרגיש את כוחה ועוצמתה של האמפריה. לפני מאה וקצת שנים זה היה מרכז לוגיסטי רכב ידיים וכאן הם התארגנו לקרבות בדרום. היום, בלב באר שבע, עומד מרכז תיירותי מכבד ונעים. שמו 'מתחם הקטר 70414' דעו שיש פה ארועים מדי פעם וגם שעות פתיחה. אני לא ידעתי.. חח אז רק התרשמתי מבחוץ.
לא פעם ולא פעמיים בזמן הטיולים בארץ יוצא לך להתקל במבנה עזוב והשמועה אומרת שהוא שימש את הרכבת העות'מנית בזמנו. הסיפור של הרכבת מעניין, בין היתר בגלל שישראל (או פלסטינה בזמנו) הייתה רק חלק מאימפריה גדולה. לכן המסילה בישראל היא קצהה הדרום מערבי של מערכת מסועפת, רבת עוצמה וקילומטרים שמשתרעים מדמשק לאל-מדינה (שכידוע היא עיר קדושה למוסלמים).
בתור התחלה, הרכבת החיג'אזית (כך נקראה, חיג'אז הוא חבל הארץ בו יושבת אל-מדינה) נכנסה לארץ בצמח והשתרעה עד חיפה. מה שמכונה "רכבת העמק". כל זה התחיל לעבוד בתחילת המאה ה-20. התחילו תוכניות פיתוח: קו חיפה-עכו, קו עפולה- שכם, ובעתיד משכם לירושלים. איך בונים רכבת על גב ההר בתחילת המאה ה-20? סמוך על עות'מן.
הסיפור התחיל להסתבך בתחילת מלחמת העולם הראשונה. הגרמנים והעות'מנים היו בקשרים טובים (גם עזרו בתכנון ובסלילת המסילה). בגלל הגישה לים התיכון והמעבר לסיני, מצרים ותעלת סואץ- ישראל הייתה מפתח טקטי במלחמה. הבריטים מחזיקים בסיני ומצרים ומעבירים כוחות גדולים בסואץ לכיוון הודו.
במלחמת עולם כמו במלחמת עולם, על העות'מנים היה לעצור את הבריטים בחצייתם את התעלה. על כן ג'מאל פאשה, איש צבא ומדינאי, מפקד בכיר בצבא, הורה על בנית מסילת הרכבת דרומה. כלומר מ'סבסטיה' (תחנת מעבר לפני העליות לשכם) עד 'קנטרה' שיושבת בצפון תעלת סואץ. ספרתי בגוגל מאפס, מדובר ביותר מ- 300 ק"מ.
אנחנו עכשיו מסתכלים על זה כהסטוריה מעניינת. אני שותה תה תוך כדי שאני כותב לכם. אבל בוא'נה, זה קנה מידה של רכבת מחדרה לאילת (גם בגוגל מאפס). זה מרחק. הרבה אנשים הזיעו בגלל הוראתו של פאשה. כמובן המלחמה לוחשת בעורף והאימפריה נמהרת. לפיתוח הקו הובאו משאבים מכל רחבי האמפריה, העבודות על קו שכם- ירושלים פסקו, המסילות נעקרו והועברו לדרום (אלוהים יודע איך). העות'מנים התקדמו לעבר התעלה בבמהירות של כ-500 מ' מסילה ביום- זה מהר.
תחנות ביניים מוקמו בטול-כרם, לוד, אל פלוג'ה (צומת פלוגות של היום), באיזור שער הנגב של היום, באר שבע, ניצנה, עזוז. שם הכוונה הייתה לחצות את הגבול לסיני ולמשוך עד התעלה. שתי מערכות היו סביב התעלה, בשתיהן העות'מנים הפסידו ועבודות הרכבת לא נגמרו. מה שכן יש לנו בארץ תחנות רכבת עות'מניות בשפע ומעניין להבין מה עומד מאחורי.
האם ביקרתם או הכרתם בעבר תחנות נוספות של הרכבת העותמנית, אתם לא טועים, וגם לא אני. עלינו להעזר בסבלנות ובפוסטים הבאים נבין את הסיפורים (המטורפים) שעומדים מאחורי.
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=SIk81W_8Rw8&w=560&h=315]
ממליץ מאד להקשיב למילים, עד הסוף. אריק לביא יודע….
ביי בינתיים, שבת שלום.
תגובה אחת