003. טבע, אדם וחשבון נפש

003. טבע, אדם וחשבון נפש

יום כיפור יצא חלף לו, ואני רוצה להעלות נקודות למחשבה בנושאים הללו.

IMG_9411.JPG
נשרף…… בירדן ההרי, מתחת כרכום

ראשית, אבקש לפתוח דווקא במחשבה כלכלית. אשים על השולחן את שיטת השוק החופשי. קפיטליזם. יהיו שיראו אותו על צידו החיובי כעושה צדק ויהיו שיאמרו שהוא עושה עוול לחברה האנושית כולה. הפילוסוף והכלכלן אדם סמית' קרא למנגנון הזה "היד הנעלמה" והוא יעזור לי להסביר בכמה מילים את אופי השוק למי שאינו מכיר: שוק שמייצב את ערך המוצר בעצמו בלי התערבות של גוף חיצוני. את השוק מרכיבים ייצרנים וצרכנים. אופי השוק הזה יוצר סיטואציה שהיצרנים היעילים ישארו ויצליחו בשוק כי ביכולתם לייצר מוצר בזול ולמכור אותו ליותר צרכנים.

בשאלה הסוציאלית והרווחתית שבקפיטליזם אפשר לדון בהזדמנות אחרת. אני דווקא רוצה לשאול על הטבע- מה שלומו? איך הוא משתלב בשוק אם בכלל? מה תפקידו? איזה מחיר גובים ממנו בעת ייצוב שוק יעיל? האם מתחשבים בצרכיו?

האם אנחנו בני האדם מבינים את המשמעות של מערכת היחסים הזו ביניינו לבינו?

והאם לאדמת ארץ ישראל יש מעמד מסויים שדורש מבני האדם התייחסות אחרת מאדמות אחרות?

מספר שיקולים שאולי כדאי להכניס לדיון:

  • אוכלוסית העולם ההולכת וגדלה בכלל והצפיפות בישראל בפרט. הצורך במתן מענה לכל צרכי התושבים.
  • ההתערבות החלקית, שמקיימות הרשויות בשביל לשמור על מערכת יחסים בריאה עם הטבע. בקרוב אפרסם פוסט בנושא.
  • ולדעתי יותר מהכל: ההבנה שהטבע הוא מערכת אקולוגית מורכבת שיודעת לעבוד היטב. תסלול כביש, תבנה בית/שכונה/מפעל, אפילו אם תצא לטייל (!)- אם לא תקח את הסיסטם הפסיכי הזה בחשבון אתה תוציא את כולה מאיזון ואז התשובה לשאלות שכתבתי למעלה תהיינה פשוטה כמו מובנות מאליהן.

זו שאלה גדולה שכאדם פשוט אני מעדיף המנע מלתת עמדה נחרצת כי אני עוד לא מבוסס. בלי ספק זו שאלה שאני סוחב בתיק למסע בתקווה שבסופו תהיה לי תשובה מספיק טובה. בינתיים אני רוצה לקוות שאנחנו (כחברה, כמדינה) נמצאים בכיוון הנכון.
בראשי מתרוצצות דוגמאות רבות להפרת האיזון של המערכת המורכבת הזו ואני רוצה להאמין שהן מתגמדות אל-מול המאמצים המושקעים בשמירת האיזון.
ובכל אופן, מבקש לקרוא לכולנו להבין היכן אנחנו נמצאים, להשתדל, ואם אקח את זה צעד קדימה אומר שעלינו להיות יראים בפניו ולהתנהג בהתאם- פן יביא עלינו אסון.
אפשר לשאול את הסינים מה דעתם.

אם עדיין יש לכם אנרגיות. אני מצרף טקסטים פרי ידו של מאיר אריאל.
לפניכם השיר: "על ארץ מוותרים רק בלב" מתוך אלבום "מודה אני" שמכיל הקלטות ביתיות מהשנים 96'-98' ופורסם אחרי מותו.
אפשר להניח לבד באיזה הקשר נכתב השיר.
בכל אופן, הייתי שמח להוסיף את דעתו לדיון שלנו.

הוא מדבר על היחס לטבע אבל גם ביני לבינך (וזה אולי מתחבר לדיון הסוציאלי שבחרתי לא להכנס אליו).

הנה השיר, ואחריו כתבים בהם הוא מתייחס לשיר. הם יחדדו את דעתו.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=CsIi95GYTJs&w=560&h=315]

על ארץ מוותרים רק בלב

מאיר אריאל
מילים ולחן: מאיר אריאל

על ארץ מוותרים רק בלב
ארץ עוזבים רק בלב
ארץ שוכחים רק בלב
על ארץ מוותרים רק בלב
רק בלב

הארץ הזאת כבר החליפה
עמים ואומות כשמלה
כמו תכשיטים רק שומרת
על השמות שקיבלה

החליפה אותי פעמיים
כמעט שהייתי אחר
אך לי אלף שנים ועוד אלף
שלא מוותר על גרגר

החליפה אותי איך ולמה
איך למה לא שמתי לב
כמו שדרכתי עליה
ככה גם לא שמתי לב

רק מידי נשמטה לי
מיד נלכדה בלבי
ובלבי אחזתיה
שלא תשכח ימיני

כי תמצא לך ארץ
ותהיה בה אזרח
לך איתה בדרך ארץ
שמע מאחד שסרח

ארץ אוהבת קצת יחס
ארץ רוצה תשומת לב
לא משנה מי ומה אתה
ארץ רוצה תשומת לב

כי על ארץ מוותרים רק בלב
ארץ עוזבים רק בלב
ארץ שוכחים רק בלב
על ארץ מוותרים רק בלב
רק בלב

 

פירוש ל"על ארץ מוותרים רק בלב"

[על ארץ מוותרים רק בלב.] כל ויתור על ריבונות של ישראל על חלקי ארץ אין בו כדי ויתור של עם ישראל על ארץ ישראל. כי ארץ היא יותר ממדינה. מדינה היא רק שכבה על הארץ. ועד שלא אמר אדם בליבו אני מוותר על הארץ לא ויתר על הארץ. וכך גם שכחת הארץ ועזיבת הארץ שהיא כולה תלויה בליבו של אדם. יחידים יכולים לוותר. הרבים מחזיקים מדור לדור.

[הארץ הזאת כבר החליפה.] כמו אישה שלא מוצאת מנוח בזרועות ולו אחד ממאהביה הרבים נוטה חסד למי שמתנהג ומשליכה את מי שמלכלך אבל שומרת זיכרונות של אהבות להראות לכל הבא אליה עם מי יש לו עסק ולהיותה תשוקת רבים וגדולים.

[החליפה אותי פעמיים.] אומר ישראל שגלה מארצו פעמיים ונאנס להתנצר וניסה להתבולל בעצמו לאורך זמן ומרחקים אך לא עזב את הארץ בליבו לא שכח אותה ולא ויתר עליה ולו על גרגר מגרגיריה של הארץ הגדולה והרחבה והרב ממדית המפשטת והגשמית מתחת לאלף ריבוניות שבאו והלכו.

[החליפה אותי איך ולמה.] אומר ישראל שהארץ זרקה אותו בגלל שלא התנהג על פי חוזה הקנייה והפר סעיפים בעיקר בפרקים שבין אדם לחברו, אדם לאדמה אדם לשמים. וכמו שזורקים בגד מלוכלך לכביסה כי כבר אי אפשר ללבוש אותו מרוב בגידה. יוצא שהוויתור על הארץ מתחיל בין אדם לחברו.

[ורק מידי נשמטה לי.] אומר ישראל שלא שמט את הארץ במועדיה והיא שמטה אותו ממנה לגלות, מיד באה הארץ המפשטת הערטילאית ותפסה מקום בליבו ולא הרפתה ממנו רצה או לא רצה כמו רוח של אישה שעוקבת אחר אהובה לכל מקום וככה הוא הולך איתה ומתנהג כנגדה ומעלה אותה על ראש שמחות ומחזק אותה בשבועות שתדבק לשונו לחיכו אם לא יזכור זכר ולא שכח את הארץ שכח ולא זכר להתנהג.

[על ארץ מוותרים רק בלב.] זיהמת אוויר ויתרת על הארץ, לכלכת אדמה ויתרת על הארץ, הרעלת מים ויתרת על הארץ. קלקלת שפה ויתרת על הארץ, הלכת רכיל, קבלת שוחד, הטית משפט ויתרת על הארץ. לא משנה כמה ריבון אתה על כמה דונם. מה שמשנה זה כמה דרך ארץ יש לך.

פירוש הפירוש ל"על ארץ מוותרים רק בלב"

ארץ היא ארץ היא ארץ נוף אקלים קצב שפה מעל ומתחת גבולות משתנים תדיר.

נצח (ישראל) לא חושש ולא פוחד ממסירת חלקי ארץ ישראל לריבונות פלסטינית או סורית, ועיר הנצח מעדיפה להתחלק על המפה ולהתאחד בשטח מאשר להתאחד על המפה ולהתחלק בשטח. לא הקו במפה עוצר את התנועה אלא החומה שבלב.

מדינה היא לא ערך לעצמה ריבונות היא לא ערך לעצמה שלטון הוא לא ערך לעצמו. כולם משרתים לעניין מוסכם יותר או פחות. והזמנים משתנים והכל זמני אפילו הזמניות שהיא תקוות הרעב ואימת השבע, תקוות העני ואימת העשיר, תקוות המת ואימת החי. הזמניות מצדיקה צורך שעה. והשעה צריכה להפריד בין מושג "מדינה" ומושג "ארץ" ולהפסיק את הקיפוח שמקפח טופס בירוקראטי את ארץ ישראל.

אין דור בישראל שיכול לוותר על ארץ ישראל. מי שקורא למסירת חלקי ארץ לריבונות פלסטינית או סורית 'ויתור על הארץ' מוותר על כל מה שבריבונות ישראל וגם מצחיק אלפיים שנות ביהירותו וגם מעליב את כלל היחסים של העם והארץ ובעצם זה הוא המוותר הגדול על ארץ ישראל. הוא עובד "ריבונות" לשמה. הוא עובד "שלטון" לשמו ואין לארץ שום טובה ממנו ויש לה לחפש אחר לקבל קצת יחס. כי אין "מדינה" "שלטון" "ריבונות" אלא משרתים לארץ שהיא בני אדם ויחסיהם, נוף ויחסיו, אקלים ויחסיו, קצב ויחסיו, שפה ויחסיה. ואין לישראל סיכוי בארץ ישראל שלא בקיום התנאים שבחוזה השכירות.

הלא הוא גלוי וידוע לכל המעוניין אין לישראל זכות על ארץ ישראל רק חובה עד שלא תשלם את החוב. ואם תאמר על ארץ מוותרים רק בלב אבל בשטח מחזיקים חזק הארץ תוותר עליך כדי לחזור ללבך.

תבלו. חג שמח! כל טוב

 

תודה רבה שקראתם אין עליכם!
אשמח לשמוע את דעתכם דרך תגובה בסוף הפוסט. אם בא לכם לפרגן אתם/ן מוזמנים לעשות לייק וגם לשתף אותו בפלטפורמות השונות. אם נפתח לכם התיאבון לעוד תוכן איכותי תרדו עד לסוף הפוסט ושם מחכה לכם עוד חומר איכותי ומקורי במיוחד בשבילכם😎
נתראה בדרכים,רואי שגב

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים פופולרים

מה היא ספונטניות עבורך?

כל פעם שאני מסתכל על המילים האלו אני מתמלא בגעגועים לטיול הגדול שלי. הייתה לי חצי שנה שפשוט עשיתי מה שבא לי,

מים במדבר זה דבר מורכב

כמעט נתקענו בלי מים באמצע המדבר סתם, לא כזה דרמתי, אבל יש כאן סיפור עם מוסר השכל חשוב וכמה מחשבות על הובלת