ערבה פראית?

כיוון שרצינו לחזור לערבה, התחלנו להדרים בתקווה להגיע לאיזור טללים- שדה בוקר. מראש שמתי לעצמי יעד לרדת באחת הדרכים העתיקות מהר הנגב לערבה וזו הייתה הזדמנות נהדרת. עצרנו בלהבים כי נגמרו לי הכוחות לנהוג, השעה הייתה מאוחרת. נכנסנו לישוב ונרדמנו ברכב: איתי, עמית, צ'ולה ואני.

קמנו עפופים, עשינו מתיחות לחליצת איברים ויצאנו לדרך אפילו בלי קפה. יום ארוך. שמענו על מקבצי נרקיסים גדולים בנחל מסעד אבל הוא בתוך שטח אש. העדפנו לא לשחק וביררנו על נרקיסים נוספים באיזור. בנחל חצץ מצאנו את עצמינו נהנים מהשמש ומהפריחה. איך דברים כאלה קורים בלב המדבר?! זה לא מדבר?
יצאנו משם, חזרנו לרכב ונכנסנו לנחל צין. דרך יפה. עצרנו בג'קוזי של הצין (גב גדול ויפה) ובקניון קטן שנפער בין הסלעים. ביציאה מהנחל התחברנו לדרך כורכר ארוכה (מאד) שהוציאה אותנו החוצה אל כביש הערבה. הדרך הזו היא דרך המשאיות והכרייה של מפעלי צין. אדמה חרוכה, משאיות ענק חוצות במהירות גבוהה. הלב נשבר מול המראות האלה ואחרי יום כלכך יפה… זה הרי מדבר!
הורדנו את עמית בכביש הערבה והוא נסע לדרכו. אנחנו המשכנו לחידוש מלאים במושב עידן ובילינו את הלילה במשק של איתמר החקלאי הידיד שעזר לי מאד לאורך הדרך. יובל הצטרפה אלינו בלילה, היא הייתה חניכה של איתי ושלי במכינה ומספיק נועזת כדי להצטרף אלינו בזמן חופשה מהצבא.

בבוקר יום רביעי הצטרף אלינו ישראל. חבר ששירת איתי בגדוד. אז היה קצין חימוש והיום משרת באיזה תפקיד מסווג. הוא יצא לנצל את ימי החופש שנשארו לו עד סוף השנה האזרחית. שוב חצינו את שטחי הכרייה של המפעלים אבל הפעם לנחל שרף. נחל קניוני יפייפה. קשה להאמין שזה בארץ! אבל לשם כך התכנסנו, אז ברוך השם. בסופו חבל סנפלינג ועליה מחליקה ותלולה. צ'ולה לא הצליחה לעלות. היא מפחדת מהדברים האלה. בהתחלה תפסתי אותה בקרולר, ניסיתי לדרבן ולעזור לה ככה. הנסיון נכשל, צ'ולה בהסטריה. הרגעתי אותה ואחרי כמה דקות עשיתי נסיון נוסף. כמו ילדה תפסתי אותה עם ראשה על כתפי (35 ק"ג, כן?) ועליתי לאט לאט. כשהגענו למעלה היא עוד מבועתת. אבל אבא שלך משוגע, כדאי להתרגל ולשחרר מחסומים. בסוף העליה- גב. גדול, עמוק ויפייפה. קר. את הירידה התלולה והמחליקה צ'ולה ירדה בצעד ואני וחברי התעקבנו עם החבל.
חזרנו לרכב, קנינו חומוס טייק-אווי בחומוס אליהו שבאיזור תעשיה של ספיר ונהננו מהשקיעה במואה- מלון דרכים נבטי על דרך הבשמים. משם ירדנו למושב פארן והתארחנו ללילה במכינה הקדם צבאית בה הדרכתי. יום גדוש חוויות. כמה יופי.