לפני שנתחיל לדבר על למה כדאי לצאת לבד לשביל ישראל (ואיך עושים את זה),
בואו נשים את הדברים בפרופורציות: שביל זה השביל הכי מטוייל ומתוייר בישראל, בעונות המטויילות הוא בכלל אוטוסטרדה של מטיילים.
הנתון הזה אומר שאם אתם יוצאים בעונות המטויילות (באביב ובסתיו) אתם לא תהיו לבד על השביל. לא תשנו לבד בלילות ואם תפלו במסלול כנראה שיהיה מי שיעבור אחריכם ויראה שנפלתם וידע להזעיק עזרה. אם תהיו מספיק חברותיים הוא כנראה גם יכיר אתכם באיזשהי מידה.
הפוסט הזה נמצא גם ביוטיוב בצורת סרטון הסבר. אתם מוזמנים לצפות או להקשיב. כמובן גם להמשיך לקרוא- מה שנוח לכם 🙂
עכשיו, ברשותכם, בואו נשים את החששות בצד ונדבר בהגיון:
כל אחד הוא יחיד ומיוחד. אני לא צוחק 🙂 ממש ככה: לכל אחד יש את הדרך שבה הוא מעדיף לחוות את השביל שלו. לכן, כשאנחנו שיוצאים לטייל עם שותפים או עם קבוצה אנחנו צריכים להתחשב ביותר שיקולים: אחד אוהב לקום מוקדם והשני מעדיף את הבוקר שלו בנחת. אחד אוהב לרוץ את המסלול והשני מתרגש מכל פרח.
בהרבה מקרים השיקולים יהיו זרים לנו או לא מדוייקים עבורינו.
זה אומר שלשם הביטחון (שאני לא מזלזל בו, להפך. חכו לסוף) יהיו לנו הזדמנויות לחוויות מעניינות או אנשים מגניבים שלא נוכל לממש ולהנות מהם בגלל המחויבות שלנו למסגרת שקבעתם מראש..
אספר לכם על עצמי שאני בן אדם של התחייבויות, אבל להתחייב למסגרת כלכך אינטנסיבית ומגבילה בלי שחוויתם ביחד טיולים בקנה מידה כזה- זה לדעתי לא נכון.
יצא לי לטייל עם חברים טובים שגדלנו יחד ולא להנות יחד, יצא לי גם לצאת עם חברים שבילינו שעות על גבי שעות במגדלי שמירה ובטנקים והיה לנו ממש כיף (!!) אבל בטיול לא נהננו יחד. אתם מאמינים לי?
וזה למה? כי לא חווינו אחד את השני באינטנסיביות הזו, תחת הלחץ, התאגרים וההזדמנויות החברתיות ששביל ישראל מציע (חווינו אינסוף חוויות אחרות, מעצימות ומחברות- אבל אלה לא אותן חוויות)
אז אני מקווה שבשלב הזה אנחנו מסכימים שלהתחייב לשותפים לאורך כל השביל זה רעיון לא טוב.
אבל מצד שני- אנשים נוספים נותנים לנו ביטחון. ומה יותר חשוב בשביל חוויה טובה אם לא הביטחון האישי שלנו?
ומה יכול לתרום לביטחון שלנו מאשר עוד בן אדם שילד איתנו?
אז אפשר להגיד שלטייל לבד זה גם רעיון מוזר.
לפני שאתם מתבלבלים לגמרי, אני רוצה להציע פיתרון:
- תתאמו עם חבר מהצבא, מהילדות או מהפייסבוק (מוזמנים לעשות את זה אצלנו בקהילת ספונטיול).
- אל תתחייבו לכל התקופה. תתאמו ציפיות מראש שזה ממש הגיוני ולגיטימי להפרד אחרי כמה ימים או שבועות
- תתארגנו על ציוד של טיול סולו, כדי שלא תהיו תלויים באף אחד
- ו…
תהיו פתוחים לאנשים חדשים כי זה באמת ישנה לכם את החוויה!
תהיו עירניים להזדמנויות חוויתיות שהשביל מציע: מלאך שביל שמזמין להשאר, חווה חקלאית שמחפשת מתנדבים או סתם כמה חבר׳ה הזמינו אתכם לעשות יום במעיין בלי ללכת הרבה.
והכי חשוב: תהיו קשובים לעצמכם (זוכרים שכל אחד הוא יחיד ומיוחד?). כשתרצו לעצור- תעצרו, כשתרצו להתעורר לזריחה- תעשו את זה.
תיצרו לעצמכם מציאות של עצמאות, ואם אתם רוצים להיות מוקפים באנשים- מעולה. תעשו את זה מבחירה ולא מתלות.
העצמאות הזו תוליד את החוויות הכי החזקות שהשביל יוכל לתת לכם. החוויה הזו תהיה שלכם ולא של אף אחד אחר.
מקווה שנהנתם מהפוסט ושהוא עזר לכם לעשות סדר במחשבות לקרת השביל!
מוזמנים להמשיך לפוסטים הבאים על תכנון טיול בשביל ישראל, ניווט בשביל ועוד.
נשמח לראות אתכם אצלנו בקהילת הטלגרם של שביל ישראל!
אם תרצו ליווי אישי, להצטרף לסדנה הבאה שלנו לקראת השביל או לוגיסטיקה לטיול נודד- אני מזמין אתכם ללחוץ על הכפתורים הבאים:
