שבוע הראשון עבר. איתו המון הרפתקאות ושיעורים. הבנות על איך זה מרגיש, המסע המופלא הזה על מה אני מצפה ממנו. המון שינויי תוכניות, נופים מרהיבים, ראשוניים, מרגשים. אנשים טובים, התרגשויות וסיטואציות מנטאליות שגרמו להתעלות.
מזמין אתכם לקרוא על השבוע שחלף בעדכונים מהדרכים!
ועכשיו לענייננו: הר כרכום.
באופן כללי, קיים תא שטח בין כביש 10 ל40. מערב הר הנגב והמישורים הגדולים. ממלכה שאינה נגמרת. איזור שלא מבדילים אותו באופן גיאולוגי או אקלימי- הסיבה היחידה שהוא כה מבודד היא הגישה המאד מאד מורכבת אליו ולאוצרותיו. הממלכה מלאת תופעות גאולוגיות מעניינות, בעלי חיים, צמחים… כמובן הרים וגאיות ומרחבים עצומים. בכל הממלכה הזו קיים כתר אחד, והוא שייך להר כרכום. הר גבוהה ורחב מאד שלחצות אותו מקצה לקצה זה מרחק לא מבוטל. כל זה יוצא לכדי אגן ניכוז מרשים ומפל מרשים ויפייפה. אבל בעיקר הכתר שייך לו, כי רק בו נמצאו סימני חיים עתיקים החל מהאלפים השלישית והרביעית לפני הספירה.
ציורי אבן: הארכיאולוגים ידעו לתארך אותם, בחישובי פחמן מאותם שנים ועד העת המודרנית. הרבה בעלי חיים, אבל בין היתר גם ציורים של לוחות הברית, המקל של משה שהפך לנחש, ועוד כאלה שאפשר להקביל אותם לסיפור המקראי. בשנות ה-90 הארכיאולוג פרופ' עמנואל ענתי מקשר את הר כרכום בהר סיני במקראי וטען שמשה קיבל את לוחות הברית על אותו ההר. מביא ענתי מקורות מקראיים ומקביל אותם לציורי האבן. על אף שההר לא נמצא באף אחד מהמסלולים המוצעים (על ידי הארכיאולוגיה) לנדידת עם ישראל במדבר, הוא מציע מסלול חדש וגם מראה כיצד זה ייתכן. במחקרו מצא ענתי שתים-עשרה אבנים ניצבות והוא מקביל אותן למצבות שנים עשר השבטים. הכל מתכתב עם התורה שלנו. סיפור מטורף.
ב2004 התגלתה מערת אבן בהר שבזמנים מסויימים, השמש מכניסה אור למערה והמסתכלים מרחוק יכולים ממש לראות את החלל מואר מאד ויש הטוענים שזהו הסנה הבוער שאנחנו מכירים ממעמד הר סיני. זמנים אלו הם בכל ימות חודש דצמבר בשעות הצהריים עד שקיעה ובעיקר ביום הקצר ביותר לקראת ארבע אחרצהריים.
בלי קשר יש על ההר ולמרגלותיו שרידי התיישבות קדומה כמו טראסות, מזבחות ועוד. כשלעצמו זה מעניין כי ההר וסביבתו צחיחים לחלוטין מלבד באר קרובה (באר כרכום) אך גם היא לא מספקת מקור מים יציב לחקלאות במדבר הצחיח הזה, מה שהיא גם לא קרובה לשם במרחק של הטיית או סחיבת המים מהבאר למישורי החקלאות (מס' ק"מ של הליכה). אבל זה עבד כנראה, אנשים חיו בסביבת ההר במשך אלפי שנים ועל זה אי אפשר לערער.
בזמנו כששיתפתי את מירון נומיס (מורה דרך שמלווה אותי באיזורים הצחיחים) בנושא הפוסט, הוא הפריך את הקונספירציה בלגלוג. שאלתי עוד קצת ובסוף הגענו לפשרה שהרי ברור ומובן מאילוו שהייתה שם התיישבות והייתה פעילות פולחנית. אז מעבר לסיפור הפולקלורי המרגש (באמת מרגש) שמוטל בספק, יש סיפור אנושי פרהיסטורי ודאי מדהים ומרתק לא פחות.
ראוי גם לציין שלא ראיתי את הממצאים הקשורים לתנ"ך. היו מפוזרים מדי מכדי שאספיק להגיע לכולם. הלכתי על המערה, את הנס הזה רציתי לגלות. נאבדתי בין הכוונות של מורי דרך ותיירים שונים, ולצערי גם את זה פספסתי.
מזמין לקרוא ולהעמיק בויקיפדיה. גם התאוריה של ענתי וגם כל ההפרחות וההתנגדויות מרתקות.
בגלל שכביש 10 פתוח רק בסוכות, פסח וחנוכה, ההר נהיה למוקד עליה לרגל. כל הנגב המערבי נהיה למוקד תיירות נחשק. המרחבים העצומים של המדבר מזמינים את חובבי הספורט המוטורי, ההרים מזמינים את הצועדים והר כרכום…. הר כרכום מזמין את כולם. כולל תיירים מחוץ לארץ. מוקד עליה לרגל- כראוי לכתר. אתה עולה במעלה ההר וקבוצות רבות חולפות עלי פניך בדרך למטה. כולם מברכים בצהריים טובים ונשאלים על ציורי סלע ועל מערות מסתוריות.. משעשע.
נ.ב.
יש גם נוף עוצר נשימה.
נפגש בשבוע הבא
